#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סה. א האם לשיכור יש אחריות על מעשיו?	בכל הדברים יש אלא אם כן הוא שיכור כלוט.מדין תפילה אמר רב ששת שיכול לפטור את כל העולם שנאמר &quot;ושכורת ולא מיין&quot;. </p>	עירובין סה.		ו'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סה. ב היכי איתמר כל המפיק מגן בשעת גאוה וכו' או שאינו מפיק. ומהיכן?ולמאי נפק&quot;מ?</p>	ר' חנינא למד מפיק דכתיב &quot;אחי בגדו כמו נחל כאפיק נחלים יעבורו&quot; ר' יוחנן למד אינו מפיק דכתיב &quot;ויראו אפיקי ים&quot;.דרב ששת מסר שינתיה לשמעיה איכא ביניהו (ע' פרש&quot;י ופ' ר&quot;ח). </p>	עירובין סה.		ו'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סה. ג מנין שמי שאין דעתו מיושבת עליו שלא יתפלל?הבא מן הדרך מתי מתישבת דעתו עליו. ומנין?</p>	שנאמר בצר אל יורה (לא נמצא כזה פסוק ואולי הוא בבן סירא ועיין תוס').אין דעתו מתישבת עליו עד שלושה ימים. שנאמר &quot;ונבוא אל הנהר הבא אל אהוא ונחנה שם שלושה ימים ואבינה בעם&quot; </p>	עירובין סה.		ו'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סה. ד האם עדיף לישון טוב בלילה ולהיות עירני ביום, או ללמוד כמה שיותר גם בלילה (3+3)?	רב יהודה אמר שלא נברא הלילה אלא לשינה. ור&quot;ל אמר שלא נברא ירח אלא לגירסא. אמרו לר' זירא מחדדן שמעתיך אמר להם הני דיממי נינהו. אמרה לו בתו של רב חסדא שינוח קצת אמר לה שינוח בקבר. </p>רב נחמן בר יצחק אמר אנן פועלי דיממי, ורב אחא בר יעקב יזיף ופרע. </p>	עירובין סה.		ו'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סה. ה האם יין זה דבר טוב? (4 מימרות, מתפתה, מתישב, נברא, בית) י	אמר ר' חנינא כל המתפתה ביינו יש בו מדעת קונור' חייא אמר אם מתישב ביינו יש בו דעת שבעים זקנים, שאם לא, נכנס יין יצא סוד.</p>ר' חנין אמר שלא נברא יין אלא לנחם אבלים ולשלם שכר לרשעים. </p>רב חנין בר פפא (חולק) אומר שכל בית שלא נשפך בו יין כמים אין בו סימן ברכה. </p>	עירובין סה.		ו'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סה: א אמר ר' אליעאי בשלשה דברים אדם ניכר&nbsp;&nbsp;מה הם? והאם יש עוד	בכיסו כוסו וכעסו וא&quot;ל אף בשחוקו	עירובין סה:		ו'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סה: ב ישראל ונכרי בפנימית וישראל בחיצונה. מה דין החיצונה, ומה דין הפנימית, וכמאן אמרהו?	בא מעשה לפני רבי ור' חייא ואסרו לטלטל בחיצונה. רב ששת ורבה אמרו שסברו כר&quot;מ דאמר אפי' יחיד במקום גוי אסור, ורב יוסף אמר שזה טעות שהרי רב התיר את הפנימי במקומו, אלא לעולם כראב&quot;י דאמר יחיד במקום גוי מותר וכר&quot;ע דאמר רגל המותרת במקומה אוסרת שלא במקומה, והכי שערבו והוי כשני ישראלים בחיצונה.</p>	עירובין סה:		ו'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סה: ג בעי רבי אלעזר מרב ישראל ונכרי בחיצונה וישראל בפנימית מהו?	אסור,&nbsp;&nbsp;ששכיח שגרים כך שחושש הגוי להזיק את הישראל החיצוני שמא יבוא הפנימי ויראהו.	עירובין סה:		ו'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סה: ד גוי ששוכר דירה מגוי אחר האם אפשר לעשות שכירות עם בעה&quot;ב	אם אינו יכול לסלקו - אי אפשר.אם יכול - ר&quot;ל התיר כשהסתפק, ואח&quot;כ שאלו את רב אפס והתיר </p>	עירובין סה:		ו'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סה: ה האם אפשר לשכור מגוי בשבת ואח&quot;כ לבטל?	רב חנינא בר יוסף התיר ור' אסי לא התיר וכששאלו את ר' יוחנן התיר. שמואל אמר איו מבטלים.[ר&quot;ח פסק כר' יוחנן ור&quot;י כשמואל.]</p>	עירובין סה:		ו'
